חזרתי כרגע מהליכת בוקר.
זה התחיל בזה שפספסתי את הזמן להגיע לאימון. כבר לבושה בבגדי הספורט, מצאתי את עצמי מהרהרת: לוותר, לא לוותר?
ברגע אחד החלטתי פשוט לצאת. מוזיקה בנייד, נשימות עמוקות ותוך כדי הצעידה – החיוך פשוט מתחיל לעלות מעצמו. התחושה הזו, שאני ניצחתי את המחשבה שלו הייתי נשארת בבית הייתה משאירה בי תחושת החמצה.
חיוך שעולה מתוך תוכי, מחזק ומאפשר ליום שלי להיצבע בצבעים אחרים וטובים.
בחירות. מה אני לוקחת על עצמי ובמה אני בוחרת להשקיע אחריות? ומה אני בוחרת לשחרר, כי הוא פשוט כבר אינו מטיב או מועיל לי?
שבוע של בחירות. בכוחנו לשנות ולשפר, בעיקר בבחירות היומיומיות הקטנות שלנו.
מה הבחירה הקטנה שלך להיום?
אם משהו ממה שתיארתי פוגש גם אותך, אני כאן. מזמינה אותך לשיחה, לקפה ולרגע שבו אפשר פשוט לשחרר את מה שפחות משרת אותנו.
מוזמנים לשתף עם אדם שהפוסט יכול להאיר את עיניו, או לכתוב לי כאן בתגובות / בפרטי.